אומנות ותרבות
תרבות ואומנות הן הדרך לחברה חופשית וטובה יותר ולכולם מגיעה הגישה אליהן. קרן אנאתה משקיעה בתחומים אלו תוך דגש על פרויקטים שמנגישים את היצירה המקומית לחברה הישראלית על שלל גווניה, גם בפריפריה התרבותית והגיאוגרפית
הגלריה ללימודי אפריקה
הגלריה שמה לעצמה ליעד להציע לקהל הישראלי אופני התבוננות חדשים ומגוונים על תרבויות אפריקה השונות ועל עושרן האמנותי. הגלריה מתפקדת על התפר שבין מוזיאון לגלריה; ללא אוסף קבוע, אך עם תערוכות עומק, היא חלל התצוגה היחיד בישראל המציג יצירה אפריקאית מסורתית ועכשווית גם יחד.
כארגון ללא מטרות רווח, הגלריה משוחררת מהצורך להתאים את בחירותיה לטעם מקובל בשוק האמנות המערבי. היא מביאה לקהל המערבי יצירה אפריקאית מקורית המשקפת סגנונות ביטוי אמנותיים שהם רלוונטיים גם לאפריקאים עצמם, ומשמשת במה ומאפשרת חשיפה לאמנים אפריקאים שטרם הוצגו במערב.
האוצרות בגלריה מבקשת להציע תיווך בין תרבויות במטרה לאפשר היכרות בין שונים אבל שווים, תוך כדי נסיון למקם את היצירה האפריקאית בחיים עצמם ולעורר חשיבה ביקורתית המאתגרת הנחות שגורות בנוגע ליבשת, תושביה ומורשתם התרבותית. התערוכות בגלריה מבקשות להציב סימני שאלה לגבי אומנות, מודרניזם, אותנטיות ואפילו לשאלה מיהו אמן. בכך, הגלריה משמשת כמעבדה להצגה ובחינה של רעיונות לא פחות מאשר של יצירות האמנות עצמן, ומציעה קריאה נרטיבית, שבניגוד לאתנוגרפיה קפואה בזמן שמייצרת תולדות אומנות.
בהתאם לכך, הגלריה מעודדת יצירת שיתופי פעולה בין אמנים ישראלים ואפריקאים, מקדמת למידה הדדית באמצעות תמיכה במחקר אקדמי, חילופי סטודנטים ושימור טכניקות וסגנונות יצירה מסורתיים. אלה, כמו גם תמיכה בפרויקטים להקניית כישורי יצירה והתפרנסות לנשים ממוצא אפריקאי ומלגות שהייה לאמנים עצמאיים, הם חלק בלתי נפרד מפעילותה של הגלריה.
זומו
זומו הוא מוזיאון נייד, מבוסס קהילות, שנודד בכל רחבי ישראל ומציג תערוכות מתחלפות שנוצרות ונאצרות יחד עם הקהילות המקומיות. “המוזיאון שבדרך" מושתת על האמונה שהאמנות היא מפתח מהותי ליצירת קהילה פתוחה ומכילה יותר ולהנחת גשרים בין כל חלקי החברה הישראלית, ושלכל אדם מגיעה גישה לאמנות ותרבות איכותיים, ללא הבדל ברקע או בנסיבות. הארגון פועל כדי להרחיב את מעגלי ההשפעה וההיכרות עם האמנות בישראל אל מעבר למרכז הגיאוגרפי והמסחרי במדינה, תוך שיתוף פעולה מלא עם העיריות והתושבים המקומיים ומקים בכל שנה תערוכת אמנות עכשווית המבוססת על הקהילות המקומיות.
המוזיאונים ממוקמים במרחבים ציבוריים שאינם בשימוש ומציגים עבודות שהוזמנו במיוחד מאמנים מבוססים ומתחילים כאחד, ומציעים כניסה חופשית, כמו גם סדנאות ואירועי תרבות לתושבי האזור בכל הגילאים. כאשר זומו עובר למיקומו הבא, הוא מקיים קשר מתמשך עם הקהילה, ותומך בהם במאמץ לטפח מחויבות ארוכת טווח לאמנויות בעירם. בזכות תרומתה ותמיכתה של קרן אנאתה, שתומכת בפרויקט מאז 2019, זומו זוכה לארח את כל כיתות בתי הספר של העיר המארחת לסיור מודרך, הכולל ביקור במוזיאון וסדנת יצירה.
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה היא עמותה לתמיכה וקידום היצירה הקולנועית והיוצרים הישראליים. מאז הקמתה בשנת 1994, תמכה הקרן בהפקתם של מאות סרטים דוקומנטריים, עלילתיים וניסיוניים, אשר מהווים את חוד החנית של הקולנוע הישראלי ורבים מתוכם זכו בפרסים ובהכרה בינלאומית. הקרן מתמחה בתחום התיעודי, ולאורך השנים תמכה בסרטי דוקו בולטים רבים, בהם: המצלמה של ד"ר מוריס, ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר, לילות קיץ, סינמה סבאיא, איפה אנה פרנק, הסדרה בנטפליקס איוון האיום, מחברות שחורות, המלכה שושנה , מיסטר גאגא, פרינסס שואו, ואלס עם באשיר, זוכה פרס האמי היוקרתי לשנת 2018 טהורה לעד, הדירה, הדולפין ועוד.
הקרן מסייעת בטיפוח יוצרים מוכשרים ממגוון גדול של רקעים וקהילות, ומפעילה מגוון רחב של תוכניות שנועדו להעצים יוצרים ויוצרות ממגוון רקעים ולקדם שוויון הזדמנויות בתעשייה שבה התחרות על משאבים רבה. בנוסף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה מפעילה תוכניות חינוכיות ופעילויות תרבותיות במסגרתן נחשפים קהלים מגוונים בארץ ובעולם ליצירה הישראלית שבתמיכת הקרן.
בשנת 2014 יזמה הקרן את חממת היוצרות התיעודיות - תכנית לטיפוח יוצרות תעודה ממגוון רקעים ברחבי ישראל. התכנית, שמתקיימת זו השנה התשיעית, מפגישה בכל שנה 9 יוצרות תעודה, ממגוון תרבויות ורקעים, תומכת בהן ומנחה אותן ביצירת סרטים המציגים ומגבירים קולות נשיים בנושאים חברתיים הקשורים למשפחה, קהילה, מעמד הנשים, כבוד האדם, וזכויות אדם. חממת היוצרות התיעודית פועלת בהתאם לסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שמציבה הקרן, באופן שמאפשר ליוצרות למצות את יכולותיהן, ליצור סרטים ככלי ליצירת חברה פלורליסטית וסובלנית, ולייצר קבוצת תמיכה נשית משמעותית.
אנאתה תומכת בחממה מאז שנת 2018, תמיכה המאפשרת להעניק למשתתפות העשרה מקצועית רחבה ומגוונת, כמו גם עידוד לעבודה משותפת והפריה הדדית, אשר מעשירות ומעמיקות את עבודתן.
להקת המחול הקיבוצית
להקת המחול הקיבוצית נוסדה ב-1973 בקיבוץ געתון בגליל המערבי על-ידי יהודית ארנון ז"ל, מחלוצות החינוך למחול בארץ וכלת פרס ישראל. כיום, תחת ניהולו האמנותי של רמי באר, הפכה הלהקה שם נרדף ליצירה אמנותית ייחודית ופורצת דרך ועומדת בשורה אחת עם להקות המחול המודרני הטובות בעולם. היא זוכה לאהבת הקהל בארץ ולהוקרה בינלאומית, ומופיעה על בימות התיאטראות והפסטיבלים היוקרתיים ביותר.
רקדני הלהקה חיים ויוצרים בכפר המחול הבינלאומי בגעתון, מרכז תרבות שוקק חיים שייעודו קידום וטיפוח התנועה והמחול. בצד להקת המחול הקיבוצית והלהקה הצעירה ("קיבוצית 2"), הכפר מארח את תכנית "מסע מחול" בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ומקיים תכנית מצוינות שנתית, סדנאות וקורסי קיץ. כפר המחול הוא אבן שואבת לרקדנים ויוצרים מישראל והעולם המבקשים להעשיר ידע ולקבל השראה. בכל שנה מבקרים בו כ- 4000 רקדנים, כוריאוגרפים ואנשי מקצוע מתחום המחול.
מתוך אמונה בערך שיש למחוֹל ללומד ולחברה, ומתוך שליחות חינוכית וחברתית לחשוף קהלים שאינם "מקצועיים" למחול, הלהקה פועלת להנגיש את אמנות המחול באופן שוויוני על ידי הופעות בפני תלמידים בכל רחבי הארץ. ומזמינה אוכלוסיות בכל הגילאים – החל בילדים וכלה בגיל הזהב - מהקהילות השכנות, מתרבויות ודתות שונות, להשתלב בסדנאות מחול ותנועה החוקרות את הקשר שבין גוף ונפש.
קרן אנאתה מסייעת משנת 2013 במימון מופעי מחול של הלהקה בפני בתי ספר מהמגזר הערבי. תרומה זו אפשרה ללהקה לתת לתלמידים הצצה אל שפת המחול, להעשיר את עולמם התרבותי ולהכיר להם יצירה ישראלית עכשווית, הצומחת בפריפריה.
להקת מחול בת שבע
להקת מחול בת־שבע שנוסדה ב-1964 כלהקה רפרטוארית על ידי הברונית בת־שבע דה רוטשילד, היא מלהקות המחול הבולטות והידועות ביותר בעולם. הלהקה ניצבת בחוד החנית של עולם המחול המקומי והבינלאומי, הן בזכות קולו הכוריאוגרפי הנועז של כוריאוגרף הבית אוהד נהרין והן בזכות איכות הביצוע הבלתי מתפשרת של רקדני הלהקה.
בת-שבע היא להקה בינלאומית המונה כ- 40 רקדנים בשתי להקות: הלהקה הבכירה ואנסמבל בת-שבע ; רקדניה מגיעים מן הארץ ומן העולם. להקת בת-שבע היא להקת המחול הגדולה בישראל והיא מקיימת כ-220 הופעות בשנה ללמעלה מ-100,000 צופים.
רקדני הלהקה לוקחים חלק פעיל בתהליכי היצירה בסטודיו ויוצרים בעצמם במסגרת הפרויקט השנתי "רקדני בת-שבע יוצרים" המתקיים בתמיכת קרן מיכאל סלע לטיפוח כשרון צעיר בבת-שבע. שפת התנועה המהפכנית שפיתח נהרין , משמשת כשיטת האימון היומיומית של רקדני הלהקה.
בת-שבע מקיימת חממה שנתית אליה מגיעים מצטייני מגמות המחול בארץ, וקורסי קיץ שנתיים. הקורסים מאפשרים לרקדנים צעירים להכיר את תהליכי העבודה של הלהקה, לשכלל את ארגז הכלים האישי והמקצועי ולפתח מיומנויות מקצועיות ברמה גבוהה.
דוקאביב
עמותת דוקאביב פועלת בלבה של אחת מזירות היצירה החדשניות, התוססות והמפתיעות ביותר . העמותה מעניקה במה ייחודית בכל רחבי הארץ ליוצרי קולנוע דוקומנטרי, מקרבת קהלים חדשים לתחום ומעודדת יצירה המרחיבה וחוקרת את גבולות הז'אנר. גולת הכותרת של פעילות העמותה היא פסטיבל דוקאביב , שהוא הגדול ביותר בתל אביב ומהמוערכים בתחומו בעולם. מדי שנה מוצגים בו למעלה ממאה ושלושים סרטים חדשים מהארץ ומהעולם במסגרת תכנית הכוללת את התחרות הישראלית, התחרות הבינלאומית, תחרות עומק שדה, תחרות קצרים ותחרות סרטי סטודנטים. הפסטיבל מעניק מדי שנה את הפרס הגדול ביותר המוענק בארץ ליצירה תיעודית ישראלית מקורית ולצדו פרסים נוספים לסרטים ישראלים ובינלאומיים ולסרטי סטודנטים מצטיינים. פרסים מוענקים גם בתחרות פיצ'ינג סטודנטים השנתית ובדוקצעיר . החל משנת 2018, נבחר דוקאביב ע"י האקדמיה האמריקאית לקולנוע (האוסקר) לאחד מהפסטיבלים המובילים שהזוכים בהם כשירים באופן אוטומטי למועמדות לאוסקר. משנה זו הסרטים הזוכים בתחרות הישראלית, הבינלאומית ובתחרות הקצרים יהיו זכאים להגיש מועמדותם לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית.
העמותה חרתה על דגלה לעודד ולקדם יצירה דוקומנטרית צעירה גם דרך פרויקטים שנתיים כמו דוקו יאנג , שתוצריהן מוקרנים בפסטיבל. בנוסף, כדי לחשוף את היצירה התיעודית ולקרב אותה לקהל רחב ככל האפשר, העמותה מקיימת מדי שנה את הפסטיבלים האזוריים דוקאביב גליל במעלות תרשיחא, ודוקאביב נגב בירוחם וברחבי הנגב, וכן הקרנות של עשרות סרטי תעודה במרכזי תרבות שונים ברחבי הארץ. במהלך השנה דוקאביב מפעיל את קולנוע דוקאביב המקרין מדי חודש את הסרטים הדוקומנטריים הגדולים של השנה והחל מ-2020 גם את תוכנית דוקוסטרים.