אנחנו ממנים מספר תוכניות לימוד אקדמיות באוניברסיטאות בישראל, ושמים דגש על עידוד חילופי סטודנטים בין ישראל לאפריקה
קוקודי CoCuDi הינו ארגון פיתוח בינלאומי הפועל מישראל ומקדם פעולה חברתית מקומית בת-קיימא באמצעות שיפור מיומנויות, בניית רשתות ותוכניות לשיתוף ידע. בקוקודי אנחנו נותנים מענה לאחד האתגרים העיקריים של יזמים ויוזמות חברתיים בקהילות מתפתחות: הגישה המוגבלת למיומנויות ולתשתית הנדרשים עבור פיתוח, בידי מחוללי שינוי מקומיים. למיזמים, יזמים ומובילים בקהילות מתפתחות יש מעט הכשרה מעשית, יכולות נטוורקינג או תשתית הנדרשים להעמיק ולשפר את עבודתם בקהילה. בקוקודי אנו מאמינים שזה נובע בין השאר מגישת ה"מלמעלה למטה" השולטת בעולם הפיתוח וכן כתוצאה מדעות קדומות וגזענות. לכן, CoCuDi שואפת לבנות גשרים באמצעות תוכניות שיתוף ידע, לספק מיומנויות ותשתית לסוכני שינוי מקומיים ולקדם פעולה חברתית מקומית ובת קיימא. בהתאם לכך, אנו יוצרים פרויקטים ותוכניות שיתופיות הבונות רשתות של קשרים גלובליים ובכך מעצימים את ההון החברתי של קהילות ויחידים במזרח אפריקה ובישראל. על בסיס השותפויות הללו, מתאפשרת עלייה ביכולת האינדיבידואלית והקולקטיבית ליצור חברה שוויונית, מכילה ובעלת נכסים חברתיים ברי קיימא.
www.cocudi.org
מרכז אפריקה ע"ש תמר גולן הוקם בשנת 2009 על ידי ד"ר תמר גולן ז"ל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במטרה לקדם ולפתח את תחום לימודי אפריקה והמחקר הרב תחומי על אפריקה באקדמיה בישראל. כחלק מקמפוס מעורב ופעיל, המרכז מעודד את הסטודנטים בתואר הראשון והשני בלימודי אפריקה להתקדם מעבר לנקודת מבט אקדמית גרידא ולעסוק גם באתגרים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים העומדים בפני היבשת ע"י ייזום פעילויות התנדבותיות בקמפוס, בקהילה וביבשת. כחלק מפעילותו, המרכז תומך בשתי תכניות אקדמיות בלימודי אפריקה (תואר ראשון ושני) המציעות מגוון רחב של קורסים בתחומי ההיסטוריה, פוליטיקה, תרבות, גאוגרפיה, אמנות, דתות, כלכלה ופיתוח. מקיים כנסים ואירועים אקדמיים וחברתיים בקמפוס לאורך כל שנת הלימודים, במטרה להרחיב ולהעמיק את תחומי הדעת בנושא היבשת של הסטודנטים וחברי הסגל באוניברסיטה.
התכנית מאמינה שהתערבויות קהילתיות, בין אם הן בתחומים חברתיים, תרבותיים או יישומיים יותר של מדע, חקלאות או כלכלה, צריכות לשקף ידע בהיסטוריה, פוליטיקה, כלכלה, לימודי חברה ותרבות. התכנית מעודדת את הסטודנטים לאמץ תפיסה רחבה יותר וברת קיימא, תוך חיפוש אחר גישות חדשניות להבנה ויישום לאורך זמן בחיי קהילה.
אנאתה החלה את תרומתה למרכז אפריקה (ובכך גם לתכנית לתואר ראשון בלימודי אפריקה) עם הקמתו בשנת 2009 ועד היום. התרומה משמשת לפעילות השוטפת של מרכז אפריקה, כמו גם בתכנית הבין-אוניברסיטאית לתואר ראשון בלימודי אפריקה, ובתכנית לתואר שני בקהילות בנות-קיימא באפריקה. התרומה מאפשרת את קיומם של כנסים אקדמיים בינלאומיים, קידום המחקר האקדמי באמצעות מתן מענקי מחקר לסטודנטים וסגל, סיורים לימודיים ברחבי יבשת אפריקה ובישראל, מימון קורסים אקדמיים, הוצאת סדרת הספרים "עכשיו אפריקה" בשיתוף פרדס הוצאה לאור, ועוד. בנוסף, התרומה של קרן אנאתא לתואר השני בקהילות בנות-קיימא באפריקה, מאפשרת את הבאתם של סטודנטים אפריקאים לישראל ללמוד בתכנית. התרומה ממנת את השכר לימוד, המגורים, והמחיה של הסטודנטים בארץ בזמן הלימודים.
תוכנית גלוקאל לפיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית הינה תוכנית מוסמך בינלאומית ללימוד פיתוח קהילות. התוכנית מתרגמת מחקר אקדמי וידע תיאורטי להבנה מעשית ופרקטיקה, בגישה המעצימה קהילות מוחלשות ברחבי העולם לשגשג ולהצליח.
התוכנית מתמקדת בפיתוח בינלאומי מזווית מקומית ונותנת לסטודנטים כלים וידע ליצר פתרונות ברי קיימא יחד עם קהילות מקומיות. התוכנית כוללת ארבעה חודשי התמחות מעשית בארגונים שמסייעים לקהילות מוחלשות באפריקה, אמריקה הלטינית, דרום מזרח אסיה וכן בישראל וברשות הפלסטינית. התוכנית מאפשרת מסלולי התמקצעות במגדר והגירה וכן מסלול מחקרי. בוגרי התוכנית עוסקים במגוון ארגונים וחברות בתחום הפיתוח הקהילתי והפיתוח הבינלאומי בישראל ובעולם.
קרן אנאתה תומכת בתוכנית גלוקאל מאז שנת 2014, באמצעות מלגות לסטודנטים אפריקאים, מלגות תמיכה בהתמחויות בארגונים באפריקה וכן במחקר שנוגע ליבשת, כמו גם בפעילות הכללית של התוכנית.
תחום החינוך וההתפתחות בגיל הרך זוכה להתעניינות גוברת בצפון אמריקה, מערב אירופה וישראל, כפי שבא לידי ביטוי בעלייה משמעותית במספר התוכניות לתארים מתקדמים בעשור האחרון. עם זאת, האפשרויות של סטודנטים ממדינות מתפתחות ללמוד את התחום בהקשר של המסגרות התרבויות, החברתיות והחינוכיות הייחודיות להם מצומצמות ביותר.
אוניברסיטת חיפה, שהיא הראשונה והיחידה בישראל אשר חרתה על דיגלה את אימוץ והשגת יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGs) של האו"ם, השיקה את התוכנית הבין-תחומית לתואר שני בחינוך והתפתחות לגיל הרך בארצות מתפתחות נוסדה כדי לתת מענה לצורך חיוני זה. התוכנית מכשירה את הדור הבא של מומחים לגיל הרך מארצות מתפתחות, אשר יהפכו לסוכני שינוי ויתרמו לשיפור חייהם של ילדים בארצות אלו, מתוך תפיסה של Impact for good. תכנית הלימודים מושתתת על הסתכלות גלובלית ועל שיתופי פעולה עם מומחים בעלי שם מכל רחבי העולם. התכנית מתנהלת בשפה האנגלית, והיא מגשרת בין מחקר ופרקטיקה באופן הוליסטי כדי לשפר את חייהם של ילדים מוחלשים ופגיעים ברחבי העולם. ברוח המדיניות הרב-תחומית של התוכנית, קבוצת התלמידים מייצגת קשת מגוונת של מקצועות הכוללת: חינוך בגיל הרך, חינוך מיוחד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד, רפואת ילדים, מדיניות ציבורית, ועוד – כולם להוטים לחולל שינוי.
בסיוע אנאתה, התוכנית החלוצית בהתפתחות הילד התנהלה בהצלחה רבה בשנים 2014-2020 בפקולטה למדעי החברה, כאשר המחזור האחרון נאלץ להתמודד עם מגפת הקורונה. כתוצאה מכך, התוכנית הוקפאה, מה שהותיר חלל ריק ביכולת שלנו להשפיע באזורים אלה של העולם.
בסיוע המתחדש והנדיב של אנאתה, הפעילות תחודש השנה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתואר שני בחינוך והתפתחות בגיל הרך בפקולטה לחינוך. בימים אלה מסתיים הליך המיון שכלל למעלה ממאה מועמדים. אל המחזור הקרוב בחודש אוקטובר 2023 עתידים להצטרף כ-20 תלמידים אשר יגיעו לחיפה ממגוון ארצות: אתיופיה, גאנה, גיאורגיה, הודו, הונדורס, הפיליפינים, חוף השנהב, טנזניה, ליבריה, מיאנמר, נפאל, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קניה, ועוד.
תכנית חילופי אקדמיות אמנות ישראל אוגנדה, פועלת החל משנת 2018, בשותפות המחלקה לקרמיקה וזכוכית בצלאל, המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, ובית הספר לאמנות באוניברסיטת מקררה (אוגנדה). התכנית, שהוקמה ומנוהלת בידי הגלריה ללימודי אפריקה ומרכז קוקודי, ונתמכת על ידי אנאתה, מאפשרת מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים וחברי סגל במגוון מישורים (מקצועי, חינוכי, אמנותי, תרבותי ואישי), ומתוך כך דיאלוג מעמיק ושיתוף פעולה פורה. התכנית כוללת שהות (רזידנסי) מרצה אמן ותלמידי תארים מתקדמים למשך תקופה הנעה בין חודש לשנה, קורסים אינטנסיביים, סדנאות, התמחויות (סטאז') לסטודנטים, וקורסים אקדמיים משותפים. החל מ-2020 מתקיימים קורסים דיגיטליים והיברידיים. כחלק מן התכנית מתקיימים שיתופי פעולה של גופי תרבות ואמנות לטובת חשיפת המפגש עם הציבור הרחב ואמנים בפרט. בין השאר התקיימו הרצאות וסדנאות במוזיאון ישראל, בית בנימיני, הגלריה החדשה בירושלים, הגלריה ללימודי אפריקה ועוד.
במסגרת התכנית הגיעו בין 2018-2021 חברי סגל זוטרים וסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטת מקררה, לשהות בת שנה במחלקה לעיצוב זכוכית וקרמיקה באקדמיה לאמנות בצלאל. במהלך השנה הם שימשו עוזרי הוראה, לקחו חלק בלימודי המחלקה, והשתתפו בסמינר מחלקתי משותף לסטודנטים ישראלים ואוגנדים, להתאמת טכנולוגיות ייצור לתנאים ולחומרים הקיימים באוגנדה. כך הצליחו הסטודנטים להקים תנור בחצר בצלאל שיאפשר התכת זכוכית בטמפרטורה שיכולה להגיע ל 1000 מעלות. בנוסף נוצר שיתוף פעולה עם המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית בנסיון למצא תחליפים מקומיים לייצור סיליקה. בין היתר נבדקת האפשרות להפקת סיליקה מעלי בננה.
לצד המשתתפים בתכנית השהות ארוכת הטווח, הגיעו מדי שנה לשהות אמן בכיר, ראשי מחלקות שונות, אמנים בעצמם, לתקופה של חודש במהלכו העבירו סדנאות והרצאות בבצלאל, מוזיאון ישראל, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, בית בנימיני ומקומות רבים נוספים, ושאבו השראה ליצירתם האישית ולדרכי ההוראה באוגנדה. במקביל נסעו סטודנטיות מבצלאל להתמחות בת חודשיים אוניברסיטת מקררה ובארגוני חברה אזרחית מקומיים. ראש המחלקה ומנהל סדנת הקרמיקה נסעו גם הם לאוגנדה לשבועיים בכדי להעביר סדנא לסטודנטים בבית הספר לאמנות באוניברסיטת מקררה. שנות הקורונה הציבו לתוכנית אתגרים חדשים, אך בדיעבד, אתגרים אלו פתחו אפשרויות אינסוף לשיתופי ידע ולהרחבת מספר הסטודנטים היוצאים נשכרים מהלמידה המשותפת ומההכרות ההדדית.
וכך נפתחו קורסים סמיסטריאלים שמועברים בזום מאוגנדה לישראל וההפך וכן קורסים ללמידה משותפת לרוב בזוגות המורכבים מסטודנט/ית ישראלי/ת ואוגנדי/ת. שיטת הוראה זו איפשרה מחקר מעמיק יותר של חומרים וטכניקות והתאמה רבה יותר לסביבה המחיה של הסטודנט הלומד. כך לדוגמה הועבר קורס בגילוף עץ ע"י ד"ר ליליאן נמטובה ראשת המחלקה לפיסול במקררה לסטודנטים בבצלאל שנחשפו לראשונה לעבודה עם החומר וקורס לתאוריה וביקורת האמנות שהועבר ע"י ד"ר ערן ארליך, ראש המחלקה לעיצוב זכוכית וקרמיקה בבצלאל, לסטודנטים לתארים גבוהים במקררה.
הלמידה מרחוק פתחה את האפשרות גם לשיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת שנקר והמחלקה לאופנה וטקסטיל באוניברסיטת מקררה. הוחלט על למידה משותפת של חומר מסורתי מאוגנדה – קליפת עץ וקבוצות למידה משותפות חקרו את החומר האקולוגי המאתגר ומעורר מחשבה זה. בשל הצלחת שיתוף הפעולה, בשנה האקדמית הנוכחית הגיעה לארץ לשהות בת חודש מעצבת אופנה ומרצה חוקרת מאוניבריסטת מקררה המתמחה בטקסטיל קליפת העץ, להעביר סדנאות בשנקר, בנוסף להרצאות ומפגשי התנסות באוניברסיטת בן גוריון, במרכז קהילתי ביפו ובתוכנית "גלוקל" של האוניברסיטה העברית.