תכנית חילופי אקדמיות אמנות ישראל אוגנדה, פועלת החל משנת 2018, בשותפות המחלקה לקרמיקה וזכוכית בצלאל, המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, ובית הספר לאמנות באוניברסיטת מקררה (אוגנדה). התכנית, שהוקמה ומנוהלת בידי הגלריה ללימודי אפריקה ומרכז קוקודי, ונתמכת על ידי אנאתה, מאפשרת מפגש בלתי אמצעי של סטודנטים וחברי סגל במגוון מישורים (מקצועי, חינוכי, אמנותי, תרבותי ואישי), ומתוך כך דיאלוג מעמיק ושיתוף פעולה פורה. התכנית כוללת שהות (רזידנסי) מרצה אמן ותלמידי תארים מתקדמים למשך תקופה הנעה בין חודש לשנה, קורסים אינטנסיביים, סדנאות, התמחויות (סטאז') לסטודנטים, וקורסים אקדמיים משותפים. החל מ-2020 מתקיימים קורסים דיגיטליים והיברידיים. כחלק מן התכנית מתקיימים שיתופי פעולה של גופי תרבות ואמנות לטובת חשיפת המפגש עם הציבור הרחב ואמנים בפרט. בין השאר התקיימו הרצאות וסדנאות במוזיאון ישראל, בית בנימיני, הגלריה החדשה בירושלים, הגלריה ללימודי אפריקה ועוד.

במסגרת התכנית הגיעו בין 2018-2021 חברי סגל זוטרים וסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטת מקררה, לשהות בת שנה במחלקה לעיצוב זכוכית וקרמיקה באקדמיה לאמנות בצלאל. במהלך השנה הם שימשו עוזרי הוראה, לקחו חלק בלימודי המחלקה, והשתתפו בסמינר מחלקתי משותף לסטודנטים ישראלים ואוגנדים, להתאמת טכנולוגיות ייצור לתנאים ולחומרים הקיימים באוגנדה. כך הצליחו הסטודנטים להקים תנור בחצר בצלאל שיאפשר התכת זכוכית בטמפרטורה שיכולה להגיע ל 1000 מעלות. בנוסף נוצר שיתוף פעולה עם המחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית בנסיון למצא תחליפים מקומיים לייצור סיליקה. בין היתר נבדקת האפשרות להפקת סיליקה מעלי בננה.

לצד המשתתפים בתכנית השהות ארוכת הטווח, הגיעו מדי שנה לשהות אמן בכיר, ראשי מחלקות שונות, אמנים בעצמם, לתקופה של חודש במהלכו העבירו סדנאות והרצאות בבצלאל, מוזיאון ישראל, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, בית בנימיני ומקומות רבים נוספים, ושאבו השראה ליצירתם האישית ולדרכי ההוראה באוגנדה. במקביל נסעו סטודנטיות מבצלאל להתמחות בת חודשיים אוניברסיטת מקררה ובארגוני חברה אזרחית מקומיים. ראש המחלקה ומנהל סדנת הקרמיקה נסעו גם הם לאוגנדה לשבועיים בכדי להעביר סדנא לסטודנטים בבית הספר לאמנות באוניברסיטת מקררה. שנות הקורונה הציבו לתוכנית אתגרים חדשים, אך בדיעבד, אתגרים אלו פתחו אפשרויות אינסוף לשיתופי ידע ולהרחבת מספר הסטודנטים היוצאים נשכרים מהלמידה המשותפת ומההכרות ההדדית.

וכך נפתחו קורסים סמיסטריאלים שמועברים בזום מאוגנדה לישראל וההפך וכן קורסים ללמידה משותפת לרוב בזוגות המורכבים מסטודנט/ית ישראלי/ת ואוגנדי/ת. שיטת הוראה זו איפשרה מחקר מעמיק יותר של חומרים וטכניקות והתאמה רבה יותר לסביבה המחיה של הסטודנט הלומד. כך לדוגמה הועבר קורס בגילוף עץ ע"י ד"ר ליליאן נמטובה ראשת המחלקה לפיסול במקררה לסטודנטים בבצלאל שנחשפו לראשונה לעבודה עם החומר וקורס לתאוריה וביקורת האמנות שהועבר ע"י ד"ר ערן ארליך, ראש המחלקה לעיצוב זכוכית וקרמיקה בבצלאל, לסטודנטים לתארים גבוהים במקררה.

הלמידה מרחוק פתחה את האפשרות גם לשיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת שנקר והמחלקה לאופנה וטקסטיל באוניברסיטת מקררה. הוחלט על למידה משותפת של חומר מסורתי מאוגנדה – קליפת עץ וקבוצות למידה משותפות חקרו את החומר האקולוגי המאתגר ומעורר מחשבה זה. בשל הצלחת שיתוף הפעולה, בשנה האקדמית הנוכחית הגיעה לארץ לשהות בת חודש מעצבת אופנה ומרצה חוקרת מאוניבריסטת מקררה המתמחה בטקסטיל קליפת העץ, להעביר סדנאות בשנקר, בנוסף להרצאות ומפגשי התנסות באוניברסיטת בן גוריון, במרכז קהילתי ביפו ובתוכנית "גלוקל" של האוניברסיטה העברית.